גבעת התחמושת עברה מספר גלגולים במהלך ההיסטוריה. בתקופת המנדט, (1917- 1948), בנו הבריטים במורד הגבעה את בית הספר לשוטרים, ובחרו למקם בגבעה עצמה את בונקר אספקת התחמושת, ומכאן שם המקום. במלחמת העצמאות, (30 בנובמבר 1947- 20 ביולי 1949), הגבעה נכבשה על ידי הירדנים והייתה למוצב צבאי, מבוצר בתעלות ובונקרים, בסמוך לקו העירוני. במלחמת ששת הימים , בשתיים לפנות בוקר, ב-6.6.67 הגיע גדוד 66 של חטיבת הצנחנים במיל’ למקום, ובקרב עקוב מדם, לשני הצדדים, הצליחו הלוחמים לכבוש את הגבעה מידי הירדנים ובכך לפתוח את הדרך להר הצופים ולעיר העתיקה. בקרב זה נפגעו רוב המפקדים ורבים מכירים אותו כקרב אותו ניצחו טוראים. כיום, גבעת התחמושת הוא אתרRead More →

החל מראשית שנת 1966 קרו מספר אירועים שגרמו לפריצת מלחמת ששת הימים. בסוריה הפלג הקיצוני של הבעת’ תפס את השלטון והמשיך בקו התוקפני נגד ישראל. בריה”מ תמכה בקיצוניות הסורית ואף ניסתה לגרור לעימות את מצרים. בנובמבר 1966 נחתם הסכם הגנה הדדי בין מצרים וסוריה, בו התחייבו שתיהן להושיט עזרה זו לזו במקרה הצורך ולראות התקפה על אחת מהן כהתקפה על שתיהן. בחודשים אוקטובר- נובמבר 1966 רבו והלכו חדירות של מחבלים משטחה של ירדן לישראל (13 במספר). המלך הירדני גילה בניגוד למצופה פסיביות בריסון המחבלים. בחודש אפריל 67 הלהיטו הסורים את הגבול. אזהרותיה החוזרות ונשנות של ישראל, לפיהן תגיב בחומרה, לא הרתיעו אותם. ב- 7 באפרילRead More →

חפש את האפיקומן בגבעה פעילות משפחות: חפש את האפיקומן בגבעה היא פעילות לכל המשפחה באתר גבעת התחמושת. משחק משימות ברחבו הגבעה, נלך בעקבותיו של ילד בשם אסף, ונחפש יחדיו תשובות לשאלותיו הרבות. נעבור סדנה של קיפול נייר הקשור לחג האביב, ולבסוף נמצא את האפיקומן בגבעה. מתי ואיפה? יום רביעי 20/4 – יום חמישי 21/4 סבב ראשון בשעה 11:00 סבב שני בשעה 14:00. ההשתתפות מתאימה לילדים מגיל 5 ומעלה. משך הפעילות – כשעתיים. הפעילות עולה הינה בתשלום. פעילות קהל הרחב: יום רביעי 20/4 – יום חמישי 21/4 שעות ההדרכה בעברית: 11:30 סבב I סבב נוסף 14:30 – עלות ההדרכה בתשלום. שעות הפתיחה בפסח בלבד 09:00 –Read More →

לאחר שהסתיים מבצע “מוקד” בהצלחה, בשעה 9:00, ובשעתיים שלאחר-מכן, חילות-האוויר של סוריה וירדן התכוונו לתקוף את ישראל, ולכן הוחלט להמשיך ולתקוף ב גל שני מטרות במצרים. הפגיעות עד כה במטוסי חיל-האוויר היו חמורות פחות ממה ששוער. הקצינים הטכניים בטייסות קיבלו דיווחים על הפגיעות עוד כשהמטוסים הפגועים היו באוויר, והכינו את חלקי החילוף לתיקון עוד בטרם נחתו המטוסים. 115 גיחות כוונו בעיקר לתקיפת שדות התעופה המצריים, ומקצתן נועד לתקיפת תחנות מכ”ם. בהשוואה לגל התקיפה הראשון, הופנו מטוסים רבים יותר להגנת שמי המדינה. הניווט אל המטרות היה קל יותר הפעם, מכיוון שלא היה צורך לטוס בגובה נמוך. המלחמה הייתה כבר בעיצומה. התגובה הערבית לא איחרה לבוא, מטוסיRead More →

Jerusalem is one of the places you ought to visit if you’re in Israel. It has a rich history and hospitable people. Later, you can play casino for mobile games on your phone. משימתה המקורית של חטיבה 55 הייתה לצנוח באל- עריש בצפון מצריים, במקרה וכוחותינו יתקלו בקשיים. ב-5 ליוני התברר כי אין בכך צורך, זאת בעקבות השיגי חיל האוויר והתקדמותה המהירה של אוגדת טל. בשעה 14:30 הגיעה לחטיבה הפקודה לעלות לירושלים לתגבור הכוחות של פיקוד מרכז מאחר והירדנים החלו להפגיז את העיר. לקראת הערב הגיעו החיילים לשכונת בית הכרם, הם מקבלים את הפקודות, שעת ה”ש” (שעת התחלת הפעולה) נקבעה ל- 02:00 למרות חוסר במידעRead More →

“קיר כבוד והוקרה ללוחם היהודי” בגבעת התחמושת הוקם מרכז לתיעוד והנצחת המורשת של הלוחמים היהודים לדורותיהם, בו אנו מרכזים חומר ונתונים על פועלם של הלוחמים בכל המסגרות שהיו בצבאות המדינות השונות, בארגונים ובמחתרות למען ציון מורשת ההתנדבות והגבורה של העם היהודי. במסגרת המרכז בתהליך הקמה ארכיון, ספרייה, מרכז מידע ותיעוד. כמו כן הוקמו קירות הוקרה לציון שרותם. אנו מזמינים אתכם, לוחמים ומשפחות, לקחת חלק בפרויקט “קיר ההוקרה ללוחם היהודי” על ידי ציון שמות ופרטים נוספים של חיילים ולוחמים על שלטים שיקבעו על קירות פרויקט זה. השלטים כוללים את הפרטים הבאים: שם החייל- הלוחם, דרגתו, מקום מגוריו (בזמן השרות), הצבא שבו הוא שירת ושנות השירות. השלטיםRead More →

כיבוש ארמון הנציב בתקופת “הקו העירוני” היה אזור ארמון הנציב מפורז ומחולק בין ישראל, האו”ם וירדן. מדרום-מזרח לארמון השתרע, עד 1967, השטח הירדני. בשיפולי הגבעה – עמדת “הנקניק” הירדנית, ומעט דרומית לה, מערבית לכפר הערבי צור באחר – עמדת “הפעמון”. כיבוש הארמון בידי צה”ל עשוי היה להביא לניתוק דרך גב ההר בין חברון והשומרון ומן הגדה המזרחית. התבססות כוח ערבי בארמון עתידה הייתה לפתוח את הדרך לפעולה בגזרה הדרומית של העיר ולהעניק משנה-תוקף לאיום מהר חברון על באר שבע. בבוקר ה-5 ביוני 1967 בסביבות השעה 10:00 בירושלים, נפתחה אש לעבר מוצבי ישראל, שהתפשטה במהירות לאורך כל הגבול הירדני. חטיבת השריון “הראל” – חטיבה מספר 10, ששהתה לידRead More →

The six day war is as fascinating as it was puzzling. Learn all about it and later play an online casino game to unwind. מוצב “הנקניק” שלט על אזור הארמון ו”חוות הלימוד”. מוצב זה נבנה בצידו הדרומי של רכס הארמון על שלוחה מוגבהת שאורכה כ- 800 מטר ולה צורה מעוגלת כנקניק. הלגיון הירדני ניצל את יתרונו הטופוגראפי של “נקניק” שצופה על שטח ההפקר, ובנה לכל אורכה עשרות בונקרים, תעלות קשר, ביצורים ועמדות. על המוצב שמרה פלוגה אחת בלבד, בערך כ-60 חיילים ירדנים. המטכ”ל אישר את ההתקפה על מוצב “הנקניק”, סמוך לשעה 16:00 הועברה הוראה לאשר דרייזן ששלח חייל לקדם את הסיירת אשר נשארה בחוות הלימודRead More →

ב-2 בנובמבר 1917 הוכרזה הצהרת בלפור לפיה, בריטניה תתמוך בהקמת בית לאומי ליהודים בארץ ישראל ואף הכירה בתנועה הציונית שמייצגת שאיפות אלו. כחודש לאחר הצהרה זו נכבשה הארץ ע”י הבריטים והגנרל אלנבי נכנס כמנצח במצעד ראווה לירושלים. הוא התקבל בברכה ע”י הישוב היהודי מאחר והבינו שבקרוב תקום מדינה יהודית בארץ ישראל. מרכז השלטון הבריטי הוקם בירושלים. הערבים בארץ לא ראו בחיוב את הצהרת בלפור ואת כוונת הבריטים לעזור ליהודים והחלו בלחצים שהתבטאו בפרעות. בשנת תר”פ (1920-1921), החלו כנופיות של ערבים לתקוף ישובים יהודיים, ההתחלה הייתה באזור הגליל: מטולה, תל חי וכו’, ההתקפות על ירושלים לא איחרו לבוא: 6 יהודים נהרגו וכ- 200 נפצעו, רכוש נבזזRead More →

גור מ., הר הבית בידנו , משרד הביטחון , תל-אביב 1977. הראל י. (עורך), שער האריות – הקרב על ירושלים בחווית לוחמי חטיבת הצנחנים, נרקיס ע., אחת ירושלים , עם עובד, תל-אביב 1975. נתן מ., המלחמה על ירושלים , אורפז, תל-אביב 1968. קרויזר ג’., מערך שעור הקרב על גבעת התחמושת במלחמת ששת הימים , מפקדת קצין חינוך וגדנ”ע ראשי, תל אביב 2000. ובר ש’., גבעה נעלמה – הקרב על גבעת התחמושת מחקר אישי של לוחם מיל’ , הוצאת מערכת, קיבוץ דליה, 2003.   פיקוד דרום- חינוך, 25 שנה למלחמת 6 הימים, המערכה על ירושלים – תשכ”ז.   אתר חיל האוויר