אודות אתר ההנצחה גבעת התחמושת

בתחילת שנות ה-30 של המאה העשרים, בתקופת המנדט, בנו הבריטים את “בית הספר לשוטרים” בצפון ירושלים (כיום בתחומי השכונה מעלות דפנה). התחמושת שאוחסנה בגבעה הסמוכה, העניקה לה את שמה “גבעת התחמושת” (” Ammunition Hill “). במהלך מלחמת העצמאות, ב-19/5/48, כבשו הירדנים חלקים מאזור צפון ירושלים, לרבות בית הספר לשוטרים וגבעת התחמושת. כתוצאה ממלחמת העצמאות, נחצתה ירושלים למשך 19 שנים לשתי ערים נפרדות – ישראלית וירדנית. בין שני חלקי העיר החצויה הפריד קו גבול שניקרא “הקו העירוני”, מגבעת התחמושת בצפון עד מנזר מר אליאס בדרום ירושלים, שלאורכו נמתחו גדרות תיל הוטמנו מוקשים ונבנו עמדות צבאיות. העיר העתיקה נותרה בשטח ירדן. הר הצופים הפך למובלעת ישראלית, ושמרו עליו 120 חיילי צה”ל הלבושים כשוטרים. אחת לשבועיים הוחלף מחצית הכוח השוהה בהר בעזרת “השיירה הדו-שבועית”. כדי למנוע את ישראל מלחבור למובלעת הר הצופים ולנתק אגב כך את כביש ירושלים המזרחית-רמאללה, בנו הירדנים שלושה מוצבים מבוצרים: מתחם בית הספר לשוטרים- גבעת התחמושת, מוצב גבעת המבתר ומוצב הגבעה הצרפתית. על מתחם בית הספר לשוטרים-גבעת התחמושת הגנה פלוגת חיל רגלים ירדנית מוגברת (כ- 150 לוחמים) מגדוד אל-חוסיין .

בבוקר ה- 5 ביוני 1967 פרצה מלחמת ששת הימים. ניסיונות מדיניים מצד ישראל להימנע ממלחמה עם הירדנים כשלו. חוסיין, מלך ירדן, הורה לצבאו לפתוח באש לאורך הקו העירוני. לרשות פיקוד המרכז בירושלים וסביבתה עמדו 3 חטיבות מילואים שנסתייעו בגדוד ארטילריה, גדוד שריון פיקודי (גש”פ) וחיל האוויר.

חטיבת ירושלים (16), בלמה מתקפה ירדנית בדרום העיר וכבשה את גזרת ארמון הנציב – מוצב הפעמון, תוך שהיא מנתקת את כביש מזרח ירושלים-בית לחם. חטיבת שריון הראל (10), פעלה מצפון מערב לעיר בכיוון רכס נביא-סמואל תוך ניתוק ציר ירושלים- רמאללה. חטיבת הצנחנים (55), הייתה אמורה לפעול בחזית המצרית, אך מכיוון שכוחות צה”ל התקדמו במהירות בחזית זו, הופנו הצנחנים ברגע האחרון לירושלים. על החטיבה הוטל להבקיע את הקו העירוני בצפון ירושלים כדי ליצור בסיס לחבירה עם הר הצופים ולשחרור העיר העתיקה. בליל ה-5/6 ביוני 1967 פרצו גדודים 28 ו-71 את הקו העירוני באזור נחלת שמעון. גד’ 66 פרץ את הקו העירוני מול בית הספר לשוטרים. בגבעת התחמושת נערך קרב עקוב מדם. בבוקר ה- 7/6/67 כבשו חיילי צה”ל את העיר העתיקה. מוטה גור, מח”ט הצנחנים, דיווח: “הר הבית בידנו” – העיר החצויה חוברה לה יחדיו.

כאשר ששככו הקרבות של מלחמת ששת הימים (1967) (*), נוצר דחף לבסס את המאחז היהודי בעיר המאוחדת. כצעד ראשון החליטה ממשלת ישראל על הקמת שכונת מגורים בגבעת הטרשים החשופים, סמוך לקו הגבול לשעבר, בצפון מזרח ירושלים . ימים אחדים לאחר שחרורה של העיר החלו דחפורים לנגוס בגבעת המבתר כדי להכשירה לשיכונים לפי תכנית לבינוי מואץ על גבעת התחמושת- זירת הקרב שממנה פרץ צה”ל אל העיר. כשנודע ל יוסי יפה (ז”ל) מפקד גדוד 66 מחטיבת הצנחנים (55), כי עומדים להרוס את גבעת התחמושת, פנה ל יצחק פניגר , אביו של עופר ז”ל, ההרוג האחרון על הגבעה, וביקש את עזרתו למנוע את ההריסה. פניגר מיהר להזעיק מספר הורים שכולים ויחד, תכננו הצבת משמרות ביום ובלילה על גבעת הקרב שבתעלותיה ניכר עדין חותמה הטרי של המלחמה. התערבות ההורים השכולים ודרישתם הנחרצת להשאיר את מקום הקרב ושחררו לדורות הבאים- היא שהביאה להפיכתו לאתר הנצחה . רגשותיהם של ההורים השכולים הובנו, פניגר, שהיה למנכ”ל הראשון, הציע להקים אתר שינציח שלשה דברים:

א. את המאורע הגדול בחיי העם ועצם השחרור של ירושלים על-ידי חטיבות צה”ל שהשתתפו בקרב זה.

ב . להנציח את זכרם של 182 הגיבורים שחרפו נפשם ונפלו על שחרורה של ירושלים במלחמת ששת הימים.

קבלו רעיון: אם מזמן חלמתם על הזמנות לחתונה מעוצבות ואתם מתגוררים באזור ירושלים, תוכלו להצטלם להנאתכם בגבעת התחמושת או בכל מקום יפה אחר, לשלב את התמונה בהזמנת החתונה שלכם, וליהנות מהזמנה מדהימה ומעוצבת שכולם יאהבו!

ג. להנציח את עיזבונותיהם התרבותיים, האומנותיים והספרותיים של אלו שהשאירו לנו את עיזבונם ולא הספיקו לסיימם .

שבע שנים שקד הוועד על ארגון התכנית. הוקמה גם ועדה מיוחדת להקמת האתר וצורפו אליה אנשים שהיו קשורים עם שחרור העיר במלחמת ששת הימים. ליושב-ראש הראשון של האגודה נבחר אלוף (מיל.) עוזי נרקיס (ז”ל). במרכז הגבעה הוקמה אנדרטה ועליה חקוקים שמותיהם של נופלי גדוד 66, בקרב להבקעת קו הגבול -הקו העירוני כיבוש בית הספר לשוטרים וגבעת התחמושת.

בשל חשיבותה של הגבעה הוחלט להכריז עליה כאתר מרכזי לכל החטיבות אשר השתתפו בקרב על איחודה של ירושלים. בשנת 1972, ביום השנה החמישי לשחרור ירושלים, נטעו בגבעה 182 עצי זית לזכר הנופלים. בשנת 1975 ביום השנה השמיני לשחרור ירושלים נחנך האתר .

מיקומו של האתר נמצא מנגד לגבעה שחוצה בין בתי פאג”י לבין בנייני האוניברסיטה. האווירה מאז המלחמה השתנתה, במקום רעש של פיצוצים וצעקות ישנו רחש של עצי אורן, זירת הקרב מכוסה בדשא, ובמקום לוחמים משחקים בו ילדים. התעלות ואזורי הקרב הפכו לשדות משחק ולימוד. ממרומה נשקפת ירושלים החדשה. קרוב, מעבר לכביש, בתיה של רמת אשכול ומעבר לה, מגדלי המגורים של שכונת רמות ורכס הסלעים של נביא-סמואל. בדרך העולה לשכם בתיה של הגבעה הצרפתית והאוניברסיטה שעל הר-הצופים. במרכז הגבעה מוזיאון המספר את סיפורי המערכה על ירושלים.

* הקטע מובא עם מעט שינויים לעומת המקור. הופיע לראשונה – פניגר י. (עורך), גבעת התחמושת מדריך למבקר, אגודה אתר הנצחה גבעת התחמושת, ירושלים 1979 .

* מקור: אידית בלקין , “איך הוקם אתר ההנצחה “גבעת התחמושת “, בתוך: נבון ח. עמיקם ב., (עורכים), גבעת התחמושת, אתר הנצחה גבעת התחמושת ואריאל , ירושלים תשנ”ב, עמ’ 55-6 .