חטיבה 55

Jerusalem is one of the places you ought to visit if you’re in Israel. It has a rich history and hospitable people. Later, you can play casino for mobile games on your phone.

משימתה המקורית של חטיבה 55 הייתה לצנוח באל- עריש בצפון מצריים, במקרה וכוחותינו יתקלו בקשיים. ב-5 ליוני התברר כי אין בכך צורך, זאת בעקבות השיגי חיל האוויר והתקדמותה המהירה של אוגדת טל. בשעה 14:30 הגיעה לחטיבה הפקודה לעלות לירושלים לתגבור הכוחות של פיקוד מרכז מאחר והירדנים החלו להפגיז את העיר.

לקראת הערב הגיעו החיילים לשכונת בית הכרם, הם מקבלים את הפקודות, שעת ה”ש” (שעת התחלת הפעולה) נקבעה ל- 02:00 למרות חוסר במידע מודיעיני הוחלט שחסות החשיכה תעזור מאוד. פלוגת טנקים מגדוד 182 סייעה במשך שעה ורבע בקרב ההבקעה, בהיותה כל העת תחת הפגזה ארטילרית. יחד עימם פעלה פלוגת חיל ההנדסה החטיבתית בפריצת דרך לטנקים בתוך שדות המוקשים ואל תוך העיר.

 

גדוד 66:

משימתו של הגדוד הייתה הבקעה של “הקו העירוני” באזור שכונת פאג”י, השתלטות על השטח השולט על ציר ואדי ג’וז מצפון ומלון אמבסדור, כוננות לכיבוש העיר העתיקה ו/או התחברות להר הצופים. כבר בפריצה מבתי פאג”י לכיוון הגבול נתקלו בהפתעה, במקום 3 גדרות תיל נתגלו 4. פריצת הגדרות נעשתה תחת אש ולכן ההתקדמות הייתה איטית, בסביבות שעה 03:15 פרץ דודיק מ”פ ב’ אל תעלת הקשר (תעלה המקשרת מביה”ס לשוטרים לגבעת התחמושת) התעלה הייתה צרה מאוד ואפשרה תנועה בטור בלבד לכן התקדמותם הייתה איטית ורק החייל שהוביל יכול היה להילחם. אם מישהו נפצע או נהרג צריך היה לדרוך עליו בכדי לעבור אותו ולהמשיך בלחימה. באותו זמן פלוגה א’ טיהרה את בית הספר לשוטרים. כאשר הגיע דודיק לסוף תעלת הקשר ולקצה התעלה המערבית בגבעת התחמושת, הבין שרוב תחמושתו אזלה וחייליו מפוזרים כאשר רבים מהם פצועים והרוגים, המג”ד יוסי יפה מבין שאין באפשרותו של דודיק להתארגן ולכבוש את הגבעה והוא שולח את דדי יעקובי, מ”פ ג’, לבצע את המשימה. גבעת התחמושת בנויה בצורת ש’ הפוכה, ישנן 3 תעלות מזרחית, מרכזית ומערבית והן מחוברות בתעלות רוחב, בכל התעלות יש בונקרים בהם התבצרו חיילי הלגיון הירדני. התוכנית הייתה שכל מחלקה תיכנס לתעלה אחרת, אך בשל טעות אנוש שתי מחלקות מצאו עצמן בתעלה המרכזית ומחלקה אחת נכנסה לתעלה המזרחית ולתעלה המערבית, המבוצרת ביותר לא נכנסה אף מחלקה. מאחר והכוחות בתעלה המזרחית דיווחו שאין התנגדות חזקה מצד הירדנים הפנה המח”ט את הפלוגות א’ וד’ להמשיך במשימה הבאה- מלון אמבסדור. בשעה 04:00 החלה פלוגה ד’ לנוע לעבר המלון כשבעקבותיה פלוגה א’. בהתקדמותה נתקלה פלוגה א’ באש האויב שבאה ממבנים סמוכים לגבעת המבתר. גבי מגל , המ”פ, הטיל על סגנו עופר פניגר לטפל במקורות האש. פלוגה ד’ כבשה את אמבסדור, בעוד גבי עצמו עם המחלקות הנותרות משתלט על בית-החולים הצרפתי והצומת הסמוכה. לשליטה בצומת זה נודעה חשיבות עליונה לגבי המשך ההתקדמות לכיוון הר הצופים. הצומת שימש אבטחת אגף לכל החטיבה הנלחמת בעיר. המג”ד הורה לגבי לתפוס עמדות כלפי גבעת המבתר ולהציב שני טנקים מול גבעת המבתר כדי להעסיק את המתחם הירדני וגם הורה לאחת המחלקות להמשיך בטיהור שייח’ ג’ראח לכיוון ואדי ג’וז.

באותו הזמן, בגבעת התחמושת גברה הלחימה, ורוב המפקדים, אשר הובילו את הכוחות נפגעו ראשונים. בעקבות זאת לקחו החיילים בעלי הדרגות הנמוכות יותר את הפיקוד והמשיכו הלאה בקרב. גם המחלקה בתעלה המזרחית נתקלה בקשיים רבים ככל שהלחימה נמשכה וסופגת אבדות. פלוגה ג’ כמעט וחוסלה כולה והמ”פ פונה למחלקה מפלוגה א’ לעזרה, מחלקתו של עופר נענית ישר. דיווח על המצב הקשה מגיע גם למג”ד יוסי יפה והוא פונה לפלוגה ב’ ומבקש שתעלה לגבעת התחמושת לעזור, ובפעם הראשונה נכנסים חיילינו לתעלה המערבית. עמדת הבונקר הגדול סמוך לנקודת המפגש העליונה של שלושת התעלות היה הבונקר האחרון עליו היה צריך להשתלט ואכן רק בניסיון הרביעי בעזרת 16 קילו לבנות חבלה הצליחו החיילים לחסלו. הבונקר פוצץ בסביבות השעה 06:15. למעשה בשלב זה הסתיים הקרב על מוצב גבעת התחמושת, אך ההרוג האחרון על הגבעה, עופר פניגר , נהרג בידי צלף ירדני מגבעת המבתר שעות ספורות מאוחר יותר, במהלך פינוי הפצועים וההרוגים.