מוצב הנקניק

מוצב “הנקניק” שלט על אזור הארמון ו”חוות הלימוד”. מוצב זה נבנה בצידו הדרומי של רכס הארמון על שלוחה מוגבהת שאורכה כ- 800 מטר ולה צורה מעוגלת כנקניק. הלגיון הירדני ניצל את יתרונו הטופוגראפי של “נקניק” שצופה על שטח ההפקר, ובנה לכל אורכה עשרות בונקרים, תעלות קשר, ביצורים ועמדות. על המוצב שמרה פלוגה אחת בלבד, בערך כ-60 חיילים ירדנים.

המטכ”ל אישר את ההתקפה על מוצב “הנקניק”, סמוך לשעה 16:00 הועברה הוראה לאשר דרייזן ששלח חייל לקדם את הסיירת אשר נשארה בחוות הלימוד להסתערות על “הנקניק”.

מיד נחלקו הסיירים לחוליות ויצאו בחיפוי המקלעים והטנקים לגזור את הגדרות, שהפרידו בין הארמון למוצב.

מרגע גזירת הגדרות החלה הריצה הגדולה ממעלה אנטנה למורד “הנקניק”, מתעלה לתעלה ומבונקר לבונקר, סקלו אותם ברימונים, החוד הוסיף למשוך קדימה, ומאחוריו הופיעו המאספים הכבדים יותר, שהשלימו ביסודיות את המלאכה. האש שלנו הביסה תוך שעה קצרה את מרבית הלגיונרים המופתעים.

בשעה 16:30 המג”ד דיווח: “ה”נקניק” בידי”.

ניצחון זה היה חשוב מאוד למוראל של חטיבת ירושלים, שכן היה זה הקרב הממשי הראשון של החטיבה לאחר 19 שנה, וההתנגשות הראשונה עם הצבא הירדני, שנחשב מאז מלחמת השחרור ופעולת התגמול לצבא הערבי המעולה והמאומן ביותר.

 

בתום הכיבוש החלו לירות אש לכיוון מוצב “הפעמון” ולנוע לכיוון הכפר צור באחר.